פרסומי PMW
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" ליוניס"ף: הפסיקו להתעלם מגיוס חיילים/מחבלים קטינים על ידי הרש"פ
Share |
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" ליוניס"ף:
הפסיקו להתעלם מגיוס חיילים/מחבלים קטינים על ידי הרש"פ
 
מאת מוריס הירש, עו"ד ואיתמר מרכוס
 
הסניף המקומי של יוניס"ף (קרן החירום הבינלאומית לילדים של האו"ם) מפרסם מדי שנה דו"ח מוטה תחת הכותרת "ילדים וסכסוך מזוין," המאשים באופן קבוע את ישראל בהתמודדותה עם מחבלים-לוחמים קטינים פלסטינים, אך מתעלם מהעובדה שהרשות הפלסטינית היא זו שמגייסת את הילדים לסכסוך - בניגוד לדין הבינלאומי.

כדי להתמודד עם הטיה זו, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" שלח דו"ח מקיף ומפורט ליוניס"ף המתאר כיצד גייסה הרש"פ את החיילים/המחבלים הקטינים במהלך שנת 2019.

הדו"ח של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מראה כיצד הרשות הפלסטינית מחנכת ילדים פלסטינים לשנאת יהודים וישראל; מלמדת אותם לשאוף להשמדת ישראל; שוטפת את מוחם של הילדים הפלסטינים להערצת רוצחים; הופכת את הילדים הפלסטינים לכלי נשק בסכסוך, ומעודדת אותם להשתתף באלימות. עוד עולה מהדו"ח כי הרש"פ משלמת תגמולים כספיים משמעותיים לקטינים מחבלים. באופן מדאיג, הדו"ח של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" גם מראה כיצד הנהגת הרש"פ מודה בגלוי, כי המחבלים הקטינים הם חיילי הרש"פ.

בעוד שיוניס"ף משתפת פעולה, באופן גלוי וסמוי, עם שורה של ארגונים לא ממשלתיים פלסטינים, המזינים אותה בטענות שווא על הפרות זכויות הקטינים פלסטינים מצד ישראל, שאותן יוניס"ף כוללת בדו"ח השנתי שלה, הרי שיוניס"ף אינה עושה דבר כדי לאסוף מידע על הרש"פ, או ארגונים פלסטינים אחרים שמגייסים קטינים לפעילות טרור 
ואלימות. השנה מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" עשה עבור יוניס"ף את העבודה.

ניתן לקרוא את הדו"ח (באנגלית) המלא של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" כאן.

הדרך להגן על הילדים הפלסטינים ממעורבות בסכסוך ועימותים אלימים היא לא על ידי ביקורת על הפעולות של ישראל לאכיפת החוק; אלא נדרש קודם לזהות את הגורמים המובהקים שמניעים קטינים פלסטינים להשתתף בפעולות אלימות ובטרור.

בהתאם לכך, ועל סמך ממצאי הדו"ח, מכון מבט לתקשורת פלסטינית ממליץ כי יוניס"ף:
  1. תכיר בקשר הישיר בין השתתפות ילדים פלסטינים במעשי אלימות וטרור נרחבים נגד ישראל וישראלים, לבין המדיניות והמעשים של הרש"פ.
  2. תדרוש כי הרש"פ תפסיק באופן מידי את האינדוקטרינציה לילדים פלסטינים לשנוא יהודים ואת ישראל; ולהאמין ולשאוף להשמדת מדינת ישראל.
  3. תדרוש כי הרש"פ תפסיק באופן מידי את הפעולות לשטיפת מוחם של הילדים הפלסטינים להערצת רוצחים;
  4. תדרוש כי הרש"פ תפסיק באופן מידי להפוך ילדים פלסטינים לנשק בסכסוך פוליטי;
  5. תדרוש כי הרש"פ תפסיק באופן מידי לעודד השתתפות ילדים פלסטינים באלימות ובמעשי טרור.
  6. תדרוש כי הרש"פ תפסיק באופן מידי את תשלומי התגמולים הכספיים למחבלים הקטינים.
בעבר דוחות יוניס"ף היו ריקים לגמרי מכל אזכור של למחקר על הפרות פלסטיניות בהקשר זה.

לדוגמה, בדו"ח יוניס"ף לשנת 2018 בנושא גיוס ושימוש בילדים בסכסוך, טענה יוניס"ף טענות שונות מדוע אין אפשרות לזהות גיוס חיילים-קטינים על ידי הרש"פ או ארגוני הטרור הפלסטינים האחרים. בין התירוצים האלה נכללה הטענה כי הדיווחים "לא עמדו בהגדרות של 'גיוס' או מסיבות הקשורות לנגישות וביטחון העדים;" או כי למרות שגורם עלום שילם לעתים לקטינים כדי להכין בקבוקי תבערה, או להעביר אמצעי לחימה ברצועת עזה, "לא היה ניתן לאמת באם פעולות אלה נעשו מטעם אחד הצדדים בסכסוך."

התירוצים של יוניס"ף אינם מתקבלים על הדעת, מאחר שהחלטת מועצת הביטחון (1379) שזיהתה לראשונה את בעיית הגיוס של חיילים-ילדם, לא הגבילה את עצמה לפרשנות צרה של המלה 'גיוס', אלא חייבה דיווח על "גורמים בסכסוך מזוין שמגייסים או משתמשים בילדים תוך הפרת החובות הבינלאומיות."

יתר על כן, עקרונות פריז וההנחיות בעניין ילדים הקשורים לכוחות מזוינים או לארגונים חמושים מגדירים 'גיוס' כ-"גיוס חובה, גיוס כפוי וגיוס מרצון של ילדים לכל סוג של כוח מזוין או ארגון חמוש."

למותר לציין כי הדו"ח של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מוכיח באופן מובהק וחד משמעי כי הרש"פ מגייסת באופן פעיל את הקטינים, ולעתים אף סוגרת בתי ספר ומורה לילדים לצאת לעימותים. יוניס"ף צריכה להיות עיוורת מרצון על מנת לטעון שהפעולות המצטברות של הרש"פ אינן מהוות "גיוס" רק בגלל היעדר גיוס רשמי. אכן, לארגוני טרור אין נוהלי גיוס רשמיים וחבריהם אינם "נושאי כרטיסים" של ארגון. בנוסף, דרישה כזו סותרת את רוחם של כל מסמכי האו"ם וגופים אחרים בנושא זה.

מכיוון שהדו"ח עצמו הוא באנגלית, להלן תמצית מנהלים שלו הדו"ח המלא.

תמצית מנהלים

בשנת 2019 הרשות הפלסטינית המשיכה בהתעללות השיטתית והנרחבת שלה בילדים פלסטינים, תוך שהיא מבצעת אינדוקטרינציה לשנאת יהודים וישראל, שטיפת מוח להערצת רוצחים, ושימוש בכל אלה לקידום אלימות ולזריעת הרג.
תנועת פת"ח של מחמוד עבאס אומרת לתומכיה כי 6,000,000 יהודים שנרצחו בשואה היו ראויים להירצח בגלל "מי שהם."

תכנית ילדים המשודרת בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ מציגה ילדות בנות שבע שמדקלמות שירים האומרים: "למדתי... את אמנות הרובה... מחמוד עבאס... הדם שלי הוא הדם שלך."

תנועת פת"ח של מחמוד עבאס משדרת סיפורים של אימהות האומרות לילדיהן כי: "בני, לא נבראנו לאושר. בעיניי אתה מיועד למות-שהידים! ... ירושלים היא שלנו, הנשק שלנו הוא האסלאם, והתחמושת שלנו היא הילדים שלנו. ואתה בני, מיועד למות שהידים."

ספרי לימוד של הרש"פ מלמדים את הילדים הפלסטינים לחקות את "הגיבורים" הפלסטינים, ביניהם רוצחת המונים, דלאל מוגרבי - מחבלת שאחראית לרצח 37 אזרחים ישראלים, ביניהם 12 ילדים.

מחנות קיץ שאורגנו על ידי תנועת פת"ח ואש"ף מלמדים את הילדים להעריץ רוצחי המונים כמו ח'ליל אל-וזיר (אבו ג'יהאד) - שעל פי פרסומי הרש"פ אחראי על רצח לפחות 125 ישראלים.

הרש"פ הופכת מידית רוצחים בשנות העשרה לחייהם, מנערים עלומי שם לגיבורים.

במקביל להרעלת מוחם של הילדים הפלסטינים, הרש"פ גם ב-2019 המשיכה לשלם תמריצים כספיים ותגמולים לאסירי טרור פלסטינים ולמשפחות המחבלים ההרוגים.

לבסוף, כדי להבטיח שילדים פלסטינים ממלאים את תפקידם כמחבלים וכחיילים כשיש לרש"פ אינטרס פוליטי בכך,  הרש"פ אפילו נוקטת בגישת גיוס פעיל. לדוגמה, היא סוגרת את בתי הספר בהנחיית 'פלגי אש"ף' ומנחה את הילדים להשתתף: "חבר הועד המרכזי של תנועת פת"ח, ג'מאל מוחיסן, אמר כי יום הזעם הוא התחלה של תכנית מאבק כוללת... עד לכדי אינתיפאדה כוללת בפני פשעי הכיבוש. מצדו, משרד החינוך הודיע על הפסקה חלקית של הלימודים בכל בתי הספר במחוזות בהתאם להחלטת פלגי אש"ף... המשרד הדגיש שיש להשתתף בפעילויות, ושהלימודים בבתי הספר יופסקו מהשעה 11:30 ועד השעה 12:30, כדי שתהיה השתתפות פעילה בתהלוכות ההמוניות ובפעילויות שיאורגנו נגד ההחלטות הבלתי הוגנות הללו."

התוצאה המצטברת של מדיניות זו, ופעילויות אחרות של הרש"פ, הינה ברורה: ילדים שעברו אינדוקטרינציה של שנאה, ושטיפת מוח להערצה וחיקוי מחבלים, ומגויסים להשתתף במעשי אלימות וטרור - כולל פעולות שבהן הם נהרגים - יוצאים לרחובות כדי להשתתף בתקיפות נרחבות ושיטתיות נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל. לאחר שהם פעלו על פי הנחיות הרש"פ, המחבלים-החיילים, שנכלאו, נפצעו או נהרגו, נהנים גם ממשכורות חודשיות משמעותיות שהרש"פ משלמת להם או למשפחותיהם, וגם מהערצה בחברה הפלסטינית.

הרש"פ מודה בגלוי כי הילדים-המחבלים אינם פועלים בחלל ריק, אלא היא רואה בהם חיילים של הרש"פ שנשלחו על ידיה לבצע משימות. בכירי הרש"פ הצהירו פעמים רבות כי מבחינת הרש"פ כל המחבלים הפלסטינים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים הם חיילים ושבויי מלחמה, ומעולם לא הבדילה בין המחבלים המבוגרים לבין המחבלים הקטינים.

בעוד שהפיכת הילדים הפלסטינים לכלי נשק והתעללות בהם אינו חדש, ארגון יוניס"ף מעולם לא הדגיש או פרסם דבר על אודות המעשים הנפסדים של הרש"פ ומערכת החינוך הפלסטינית, או על תכניות תגמולי הטרור של הרש"פ ואש"ף במקום זאת, יוניס"ף רק התמקד באכיפת החוק של ישראל כלפי קטינים פלסטינים, ומתעלמת מכך שפעולות מדינת ישראל נועדו להגן על אזרחים ישראלים מפני המחבלים הקטינים שטופי המוח ומלאי השנאה שהם תוצר ישיר של הפעילות החינוכית והאינדוקטרינציה של הרש"פ.

חשוב לציין כי דו"ח זה אינו מתיימר לכלול את כל המקרים של התעללות, הפיכת ילדים לכלי נשק, וגיוסם על ידי הרש"פ. הדו"ח מתמקד בעיקרו באירועים שקרו בשנת 2019, תוך הוספה, במקרים המתאימים, של אירועים קודמים רלוונטיים.

לסיכום, יוניס"ף בעבר נכשלה הן במנדט שלה, הן בהגנה על הצרכים של הילדים הפלסטינים. במקום לבחון את הגורמים העומדים ביסוד הדחיפה של קטינים פלסטינים להשתתף בפעילות טרור ואלימות, יוניס"ף מתמקדת בלהדהד את הטענות הבלתי מבוססות של הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטינים כלפי פעולות אכיפת החוק של ישראל כלפי המחבלים הקטינים.

מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מקווה כי דו"ח זה ישכנע את יוניס"ף להכיר, סוף סוף, בתופעת גיוסם של חיילים/מחבלים קטינים על ידי הרש"פ, שמכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד מזה שנים, ובכך ימלא הארגון הבינלאומי את חובתו הן כלפי הקהילה הבינלאומית והן כלפי הילדים הפלסטינים.