"אנו מגנים ומוקיעים את ההחלטה נגד התנועה האסלאמית ומוסדותיה, ומדגישים כי לא נאפשר להם לעשות כרצונם בתנועה האסלאמית.
ההחלטה לפיה התנועה האסלאמית 'מחוץ לחוק' היא שיא היהירות הישראלית - בא המהגר ואומר לתושביה הילידים של הארץ: אתם אינכם חוקיים.
שנתניהו יידע שכולנו, ובוודאי שהתנועה האסלאמית, שואבים את הלגיטימציה שלנו מהשתייכותנו למולדת, ולא משלטון עריץ וקולוניאליסטי.
אם התנועה האסלאמית 'מחוץ לחוק' בשל פעילותה בהגנה על ירושלים ואל-אקצא, הרי שכולנו שותפים לה בפעילות זאת. לא משנה מה יעשו, לא ישתיקו אותנו ולא ימנעו ממנו להיאבק כדי להגן על ירושלים שלנו ועל אל-אקצא שלנו. נגן על אל-אקצא ועל ירושלים בכל מחיר!"

"הסטטיסטיקה האחרונה שהתפרסמה מטעם מרכז המידע הלאומי הפלסטיני מלמדת כי מספר האסירים בבתי הכלא ובבתי המעצר הישראליים הגיע ל-8000... ישראל נוהגת כלפי האסירים בהזנחה שיטתית, ואף ניתן לומר כי מדובר בעינוי במלוא מובן המילה. דבר זה מתבטא בכליאה בבידוד, במניעה מהאסירים לקבל את הטיפול הנחוץ למחלות ולפציעות, וכן במניעת זכויותיהם האנושיות והפוליטיות המינימליות...
מתוך האמונה שלנו שהאסירים הפלסטינים הם הלב הפועם של הסוגיה, ושהם משלמים בחירותם למען חירות עמנו – אנו סבורים שהמעקב אחר סוגייתם, השמירה על קשר עימם, הבטחת צרכיהם והחתירה למען חירותם – הם חובה לאומית שנמצאת בסדר העדיפויות של מאבקנו.
כן אנו מדגישים את ההכרח להציב את סוגיית האסירים בראש סדר היום של כל פלגי הפעולה הלאומית הפלסטינית... בעיית האסירים היא נלווית לכיבוש, והיא תחלוף עם הסתלקותו."

לקריאת קטע ארוך יותר מהמאמר לחץ על "לכתבה המלאה"

[חנין זועבי מתבטאת בנושא זכות 'השיבה' בעמוד הפייסבוק שלה ובאתר בּוכְּרָא:]

"ראיון שלי באתר בּוכְּרַא: לא יהיה פיוס מבלי שהפלסטינים ישובו לכפריהם - אינני אומרת שהשיבה היא חלום, אלא היא דרישה פוליטית: היא דרישה צודקת, אנושית ומוסרית, העולה בקנה אחד עם כל החוקים הבינלאומיים...
בהזדמנות זו אנו מפנים מסר למדינת ישראל: תוכנית האילוף [של הפלסטינים] נכשלה. ישראל רצתה לאלף עם שלם, לאלף דורות באמצעות משרד החינוך ותוכניות הלימוד, באמצעות השיח והתקשורת, באמצעות הפחדה ורדיפות פוליטיות. כאן, באיקרית, הצעירים הללו מוכיחים את כישלון התוכנית."'

כותרת: "כנס באוניברסיטת אל-נג'אח בנוגע למלחמה על עזה"
"מחלקת יחסי הציבור של אונ' אל-נג'אח, משרד ההסברה בשכם והתאחדות הסטודנטים באוניברסיטה ערכו כנס פוליטי בשם 'מלחמת עזה - ההשלכות הפלסטיניות, הישראליות והאזוריות'. בכנס השתתפו עזאם אל-אחמד, חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח... וד"ר אחמד טיבי, חבר הכנסת הערבי...
טיבי דיבר על עמדתו של עמנו ב'פנים' הכבוש לצד תושבי הרצועה שהייתה נתונה למלחמת השמדה, בתור אזרח שחי בתוך הקו הירוק והוא חלק מקורי מהעם הפלסטיני...
טיבי הפריך את המניעים הישראליים שמאחורי המלחמה נגד עזה, ו[אמר כי] המניע העיקרי היה הקמת ממשלת ההסכמה הלאומית [פת''ח - חמאס]... אחרי זה, לפי פרשנותו, בא המצב הפנימי בישראל, שכן המלחמה בעזה נועדה לאחד את החברה הישראלית סביב סוגיה אחת, שהיא חיסול ההתנגדות [הפלסטינית].
טיבי הבהיר כי ישנו קונצנזוס ישראלי בנוגע לכל מלחמה נגד הפלסטינים. הראיה לכך היא העלייה בפופולריות של נתניהו עם תחילת המלחמה שהגיעה ל-85%..."

כותרת: "עצרת בנגב כדי לחגוג את שחרור האסיר עלי אבו טה"
"על פי הודעת מוסד 'יוסוף א-סדיק', מאות מתושבי הנגב בדרום הארץ חגגו את 'שחרור האסיר עלי אבו-טה, תושב תל-שבע, שישב כעשר שנים במחשכי בתי הכלא הישראליים בגין האשמות שונות'...
ההודעה הוסיפה: 'בעצרת נכחו אישים רבים מהנגב ומהפנים הפלסטיני, ביניהם ראש התנועה האסלאמית בפנים הפלסטיני, שיח' ראא'ד סלאח... חבר הכנסת טלב אבו עראר... ועורך הדין טלב א-סאנע...'
בסוף ההודעה [של מוסד 'יוסוף א-סדיק'] נאמר: 'בנאומו של ראש התנועה האסלאמית בַּפְּנים הפלסטיני, השייח' ראאד סלאח, הוא דיבר על ניצחונה של עזה הגאה ואמר: 'לא משנה כמה צרים על עזה... היא ניצחה ותישאר מנצחת.' כמו כן הוא בירך את משפחת האסיר המשוחרר עלי אבו-טה לרגל שחרורו....
בנאומו, חבר הכנסת טלב אבו עראר בירך את האסיר המשוחרר ומשפחתו, ו[ייחל] שימשיך לעמוד איתן ושכל האסירים בבתי הכלא הישראליים ישתחררו."
 

[ח"כ חנין זועבי בעמוד הפייסבוק שלה כחודש מתחילת מבצע צוק איתן, במהלך משא ומתן עקיף בין ישראל וחמאס על תנאי סיום המלחמה בעזה:]

"לא יתכן שאנו מתנגדים בגבורה בעזה, ומוותרים על הדרישות החשובות ביותר שלנו - ובראשן הסרת המצור ושחרור האסירים.
בני משפחות האסירים של ירושלים פונים באמצעות הצירה זועבי: 'כפלסטינים, אנו דורשים למצות את האמצעים לשחרור אסירינו."'

[מתוך ראיון שהעניקה חברת הכנסת זועבי במהלך מבצע 'צוק איתן' לעיתון כל אל-ערב]

...ש. "במבט לאחור, אינך מרגישה שהיית [צריכה] לנסח את תשובותיך בצורה אחרת במהלך הראיון לעיתונות שבו אמרת כי החשודים בחטיפת הנערים היהודים - כפי שטוענת ישראל - אינם טרוריסטים?"

ת. "עצם העלאת השאלה משקפת אופי חלש. הקורבן אינו מתחרט כאשר הוא נאבק. אל לקורבן להתבייש מקולו הרם, אלא עליו להתבייש לשתוק. אינני נתקפת תחושת חרטה כלשהי או נכונות כלשהי לחזור בי. להפך, חזרתי על כך שבע פעמים ואחזור על כך פעם נוספת: אינני יכולה להתייחס למאבק הפלסטיני כטרור, משום שהוא פשוט אינו טרור, אלא מאבק צודק ולגיטימי של עם מקופח. כמו כן, לא אגשים את חלומם של הישראלים בכך שאאמץ את מושגיהם ומונחיהם הפשיסטיים והקולוניאליים."

ש. "בצל האווירה הגזענית והפשיסטית ששוררת ועל רקע ההסתה נגד הנהגת הציבור הערבי, ובראשם אתם – חברי הכנסת – מהם הכלים הטובים ביותר שעל האזרחים הערבים להשתמש בהם כדי להביע הזדהות עם אחיהם בעזה, מבלי שיאונה להם רע?"
ת. "מה שקורה הוא פשע מלחמה. שהתמונות שאנו רואים, לא ייתכן שהן לא יגעו במצפונו של כל יצור חי, במיוחד אם הוא פלסטיני, משום שהדם הוא דמנו והכאב הוא כאבנו. הדבר הטבעי הוא שניראה, שנפגין, שנמחה או שנכתוב. יש מי שמפרש כל הערה, כל הבעת התנגדות למלחמה - בתור עוינות למדינה ואפילו בתור רצון להשמיד את ישראל. מחובתנו האנושית להשמיע קול נגד התוקפנות ונגד המלחמה...
מאחר שהאווירה פשיסטית והם ממתינים להזדמנות לפגוע באזרחים הערבים, אני קורא לצעירינו ולבני עמנו ברשתות החברתיות: אני מבין את זעמכם, את ההתקוממות שלכם ואת העצב שלכם על הפשעים הללו, וזה טבעי. זכותם להביע את דעתכם, אך אנו מבקשים לנקוט זהירות ולנהוג בתבונה בכל הקשור לאופן הבעת הדעה..."

לקריאת הראיון המלא לחץ על "לכתבה המלאה" למטה

התכנית: "מבט מהפנים" [נט'רה מן אל-דאח'ל]: 
עודה: "איננו רק קבוצה לאומית. אנחנו חלק מהעם הערבי הפלסטיני, והשייכות הלאומית הזאת כרוכה בחובה לאומית שלנו. מהי החובה הזו?... מוטלת עלי האחריות כלפי עמי. האחריות שלי היא בכך שהשאיפה היום היא [הקמת] פרלמנט בירושלים המזרחית... אני מדבר על סדר העדיפויות הלאומי. זהו סדר העדיפויות הלאומי... אני לא מדבר בשפה אידיאולוגית בנוגע לנושא הזה. אני מדבר בשפה פוליטית בנוגע לעניין הזה. השאיפה העיקרית היא הקמת פרלמנט בירושלים, בירת המדינה הפלסטינית."

כותרת: "טיבי ביקר את האסירים [מרואן] ברגותי, מאהר וכרים יונס, ואת וליד דקה בהדרים"

"רמאללה - ראש סיעת רע"ם-תע"ל, אחמד טיבי, ביקר את האסירים מרואן ברגותי, כרים יונס, מאהר יונס ווליד דקה בכלא הדרים, וזאת על מנת לדון בהתפתחויות האחרונות בסוגיית האסירים...
טיבי הדגיש כי סוגיית האסירים היא בעלת חשיבות עליונה עבורו ועבור תע"ל, והוא ימשיך להשקיע מאמצים במישור הפרלמנטרי, הציבורי והתקשורתי, תוך קשר רציף עם משפחותיהם, על מנת שסוגיה זו תישאר במוקד כל תהליך מו"מ, תוך הדגשה כי אסירי ה'פְּנים' הם מרכיב חשוב בסוגיה [הפלסטינית] וחלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני."

מרואן ברגותי - מרצה חמישה מאסרי עולם על תכנון פיגועי טרור נגד אזרחים באינתיפאדת "אל-אקצא." לאחר שנאסר ונכלא בישראל, הוא נבחר מחדש כחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית.

מאהר וכרים יונס - שני ערבים ישראלים שנידונו ל-40 שנות מאסר על רצח החייל אברהם ברומברג ב-1981.

וליד דקה - ערבי ישראלי שהיה חבר בחזית העממית לשחרור פלסטין. בשנת 1986 נידון למאסר עולם בגין חברותו בחוליה שרצחה את החייל משה תמם ב-1984. הוא חבר בהנהגה הארצית של בל"ד. לדבריו, תפיסת עולמו השתנתה בכלא, והוא כעת מתנגד לאלימות ותומך בדו-קיום.
 

כותרת: "טיבי: ישראל מנהיגה דמוקרטיה ליהודים, גזענות לפלסטינים של 48, ואפרטהייד בשטחי 67"

"ברלין ובריסל, ופא - חבר הכנסת אחמד טיבי השתתף עם הקהילה הפלסטינית בברלין בעצרת הסולידריות לציון יום האדמה... בנאומו אמר טיבי: 'המשולש הפלסטיני על שלוש צלעותיו נחוש להיאבק למען זכויותיו, כל אחד מהמקום הייחודי שלו...'
הוא אמר: 'לאחרונה הרבו לדבר על דרישת [ההכרה] במדינה היהודית, שמטרתה לבטל את הנרטיב הפלסטיני, ו[לומר] שהנרטיב שלנו בעניין הנכבה חסר תוקף ושהציוני הוא הנכון. זהו ניסיון לבטל את ההיסטוריה... אם תהיה המדינה היהודית הזו, זכות השיבה והפליטינים יורדו משולחן המו"מ.'
הוא הוסיף: 'אנו תושביה המקוריים של הארץ, והמהגר ליברמן יוצא אלינו עם [רעיון] חילופי האוכלוסין, והכוונה בכך היא גירוש. עמנו התפזר בשנת 48, קרעו את המרקם החברתי שלנו ופיזרו אותנו; וכעת מציעים חילופין באזור המשולש, טייבה וכפר קאסם. אנו אומרים, 'אם כך, אז שתיושם החלטה 181 ושיָפוֹ והגליל ייכללו [בחילופי האוכלוסין].'...
טיבי הדגיש: '...מה שמציע הצד הישראלי אינו סיום הכיבוש, אלא ארגון מחדש שלו, והתשובה לכך היא 'לא' מהדהד. זו הדרישה שלמענה העם הזה נאבק, השהידים  נפלו, והאסירים נכלאו בבתי הכלא של הכיבוש. כל זה לא [קרה] בשביל מדינה מגומדת ונטולת ריבונות ועצמאות'...
טיבי סיים את נאומו באומרו: 'המולדת היא אחת והאדמה היא של כולם. לכן אנו קוראים מעל לכל בימה: כן לאחדות הלאומית ולסיום הפילוג [בין פת"ח לחמאס]. הסכם בעניין אחדות לאומית הוא אפשרי, המטרה היא אחת ומשותפת, וזהו האתגר שעומד בפני כל הפלגים."

"החבר הערבי בכנסת ד"ר אחמד טיבי... אמר כי ההצעה להחלפת שטחי ואדי עארה בשטחי התנחלויות במסגרת המו"מ הפלסטיני-ישראלי לא עלתה לדיון, והיא הצעה בלתי מעשית, לא מוסרית ומסוכנת, שליברמן מעלה מאז 004, והאמריקאים לא קיבלו אותה. הוא ציין כי זו אפשרות שאינה באה בחשבון מהצד הפלסטיני, ולא מקובלת על ההנהגה הפלסטינית בישראל. עוד הבהיר כי ההצעה להעביר את המשולש לרש"פ היא טיהור אתני שמטרתו לכונן מדינה יהודית ללא ערבים.
טיבי הוסיף לעיתון 'א-דוסתור' הירדני כי טענתו של ליברמן, שתושבי ואדי עארה יישארו בבתיהם, הינה חסרת תוקף, מאחר שאדמותיהם הופקעו בשנת 48. האם יעבירו את אום אל-פחם עם מאות אלפי הדונמים השייכים לבעליהם? המטרה על פי דברי ליברמן היא לחזק את האופי היהודי של מדינת ישראל, ומשמעות הדבר ביטול אזרחותם של מאות אלפי אזרחים בישראל, בשעה שאנו מתייחסים ברצינות ללאום שלנו ולאזרחות שלנו ורוצים להיות אזרחים שווים. איננו כלי שחמט שמעבירים ממקום למקום!... אם מדברים על הלאום, הרי שאין זו מדינת לאום, אלא מדינה דו לאומית שיש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי. מבין שני הלאומים הללו, אנחנו התושבים המקוריים. לא הגענו לכאן במטוס או ספינה... יש לנו לאום, ואנו משתייכים לעם הפלסטיני... אנו נאבקים למען זכויות האזרח שלנו ולמען שוויון'.
בתגובה לדרישת ישראל מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית, אמר טיבי: 'הצד הפלסטיני לא ייכנע לדרישה המשונה הזו. בדרך כלל מבקשים מהמדינה הישנה להכיר במדינה החדשה ולא להפך. אנחנו בכנסת מתנגדים להגדרה הזו. אנחנו מיעוט ויש רוב, אך לא מתקבל על הדעת לבקש זאת מהפלסטינים"'.
 

[דברים של מוחמד ברכה - בהקלטה של עצרת ציון יום השנה ה-49 לתחילת פעילותה של פת"ח - שכם:]
"אחים ואחיות, אני רוצה לשתף אתכם ברגשותיי. למען האמת, היום מעסיקים אותי שני נושאים [במקור: לבי מחולק לשני צדדים]. מצד אחד [במקור: מצד אחר] אהבה ושמחה, בשל שחרור קבוצה של אסירים, ומייצג אותם כאן אחי אבראהים [אל-טקטוק] אשר שוחרר בעסקה האחרונה, וראשית כל, ברכות להם כולם. באותו נושא, לבי עם אחיי, אסירי המהפכה הפלסטינית שבבתי הכלא של הכיבוש. אנו ממקומנו, ומתפקידנו, עושים את מה שאנו חייבים לעשות. על כל בני עמנו, וכמובן על ההנהגה הפלסטינית לשים את הסוגיה הזו בראש סדר העדיפויות שלהם. סוגית האסירים הייתה אמורה להיפתר לפני זמן רב.  קחו את העסקה האחרונה שנגעה לאלו שנעצרו לפני אוסלו- הם היו אומרים לצאת ממחנות המעצר מיד לאחר ההסכמים. ישראל גנבה מכל אחד מהם עשרים שנים- היא גנבה מהעם הפלסטיני כ-2200 שנות חיים. ישראל צריכה לשלם על כך מחיר, ולא לזכות בשבחים על דיכוי ועל החזקת [האסירים] במעצר."
[בסיום דבריו של מוחמד ברכה, אומר מנחה האירוע]: "אני אומר לכם באדמות הכבושות: אתם הלב הפועם של פלסטין... [מוחמד ברכה מוחא כפיים]"

אבראהים אל-טקטוק – רצח את החייל בנימין מייסנר ב-1989 בשכם
 

"יש כוונות רציניות לכפות שירות אזרחי על האזרחים הערבים, וברור שזו הקדמה לשירות צבאי. חובה עלינו להגביר את התנגדותנו לכך, מכיוון שמטרתו האמתית [של השירות האזרחי] היא להפשיט אותנו מזהותנו הכלל ערבית והלאומית, לשלול את הערכים הערביים מאתנו, לעשות לנו ישראליזציה ולהחדיר את המושגים הציוניים לתודעתנו... ואף להפוך אותנו לחלק מהמפעל הציוני בפלסטין. זאת, כדי להפוך אותנו לאנשים שאין להם עניין בדבר מלבד השגת מספר הישגים חומריים בתמורה להתנערות מהכבוד הלאומי. הוא [השירות האזרחי] רוצה אותנו כשכירי-חרב בעקיפין, באמצעות שירות שיתבצע במוסדות השייכים ומסייעים למאמץ הביטחוני והצבאי, כמו מוסכים, כבישים ושירותים וכיוצא בזה מתקנים צבאיים.
הם מדברים על חלוקת הנטל, אך לפני כן מה עם שוויון בלתי מותנה של האזרחים?...
עלינו לצאת נגד הפרויקט הזה בנחרצות ובאומץ, יהא המחיר אשר יהא, מפני שאם אנו נאבד את עצמנו – מה טעם יהיה בכך שנרוויח את העולם הארצי. אנו ערבים פלסטינים ואיננו רוצים להיות שכירים בצבא כיבוש, מדכאי אחינו. זאת, בנוסף לכך שאיננו משוכנעים כלל וכלל שהשירות האזרחי או הצבאי יקנה לנו את זכויותינו, במיוחד כשיש לפנינו דוגמה ברורה אצל אלה מבני עמנו שכן שירתו...
אנו חוזרים ואומרים כי איננו נגד התנדבות, אך היא צריכה להיעשות בתיאום עם נציגי הציבור הערבי... [בהמשך: אנו מסכימים לשירות התנדבותי מרצון שלא יהיה קשור למשרד הביטחון הישראלי. אך הצעות הממשלה מתעקשות להתעלם מהנציגים הערבים, ומתעקשות שהשירות האזרחי יתבצע בחסות משרד הביטחון]... מה שמלמד כי הממשלה הזו מחפשת תואנות חוקיות כדי למנוע מצעירינו את זכותם הבלתי מותנית לשוויון."
 

כותרת: "האסירה המשוחררת אמנה מונא בראיון לכל אל-ערב ממקום גלותה בטורקיה - 'לא תכננתי להרוג את הנער היהודי, אלא רק לאסור אותו כדי להחליפו בפלסטינים'..."

עורך הראיון: סעיד חסנין
"ישראל התעקשה שהיא לא תהיה ברשימת המשוחררים, אך כאשר עסקת 'הנאמנות לחופשיים' יצאה לפועל, מצאה עצמה אמנה מונא... חופשיה ומחוץ למולדת... המעניין לגבי האסירה המשוחררת שהוגלתה לטורקיה הוא הביקור שערך הנשיא מחמוד עבאס, אבו מאזן, ופגישתו איתה.  לשכת נתניהו הביעה כעס רב על פגישה זו... 
'כל אל-ערב' ערך ראיון בלעדי עם האסירה אמנה, אשר דיברה איתנו ממקום גלותה...
ש. כיצד את מגיבה למי שמתאר אותך כרוצחת?
ת.  האנשים האלה, כשהם משתמשים במילה הזו, מתבלבלים בין עצמם לבין אחרים. הם הרוצחים, אסור למי שרוצח נשים וילדים והורס בתים ובתי ספר, שיתייג מישהו אחר כרוצח. המדינה שלהם קמה על חורבות עם שלם ועל דם ילדים... זו שיא החוצפה שליברמן או נתניהו ואחרים ידברו על רצח ופשע, כשלמעשה הם עושים את הדבר הזה, ויתארו לוחמת כמוני כרוצחת..."

הערה: אמנה מונא - מחבלת שתכננה ויזמה את רצח הנער בן ה-16 אופיר רחום. במשך שבועות ניהלה מונא איתו שיחות ארוכות דרך תוכנת המסרים ICQ תוך שהיא מתחזה לעולה ממרוקו. מונא שכנעה אותו להיפגש עימה בירושלים. כשהגיע לפגישה נסע איתה למקום מפגש בפאתי רמאללה שנקבע מראש עם יתר חברי חוליית הטרור. הם רצחו אותו בירי מטווח קצר, כשמונא צופה במתרחש מהצד.

כותרת: "ד"ר מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדיניית של חמאס ל'כל אל-ערב' - האחיות האסירות משטחי ה-48 נכללות בעסקה מלבד שתים"
"...רשויות הכיבוש הכריזו על רשימת האסירים שישוחררו במסגרת השלב השני של עסקת 'הנאמנות לבני החורין' [כך חמאס מכנה את עסקת שליט]. בשלב הזה, תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס לא קבעה את השמות...
ובאשר לאסירות ממה שמכונה הפנים הפלסטיני, אמר אבו מרזוק: 'כל האסירות ישוחררו, מהבדיקה שערכתי...'"

כותרת: "המלחמה שאלה של [מעשה] פזיזות." 
(מאמר מערכת - העורך לוטפי סלים דיב)
"האזור נמצא במרחק צעד אחד, או מעשה-פזיזות אחד, שיבצע חייל חסר-שכל. הרי אך תיפול רקטה באזור פתוח, שלא תגרום שום נזק לחיים או לבתים, או [שתיפול] בין הבתים - ומיד תגיב אחת מיחידות הצבא האדיר, בארטילריית-טנקים, לאחר שחיל האוויר יכוון אותה מהאוויר, וממרחק שאינו גדול מגובה הבתים בלבנון ובעזה.
... אנו רואים את מי שיורה על אזורי הצפון הקרובים ללבנון, כנער פחדן ונטול בינה. אנו גם רואים את התגובות הישראליות כמשוגעות, כשהמטוסים שלה פושטים, עם טייס או ללא, כדי לכתוש את כפרי הדרום הלבנוני, עד צור או עד הליטני... ולאחר שהיא רוצחת אנשים והורסת בתים אשר נתנו מחסה למספר גדול של ילדים ונשים וזקנים, ולאחר שהיא קורעת את בגדיה בשל [הרס] לול תרנגולות, היא פונה להתלונן אל באן קי מון ואל האו"ם, והם מגנים פה אחד את ההפרה של צבא לבנון להסכמים הבינלאומיים, על אף שהצבא הזה עסוק בד"כ בדבּקה...
אך אם אחד מתושביה, מאלה ששירתו בצבא ואף היו ביחידות אליטה בו... היה עושה מעשה נפשע, כמו הריגת מתפללים בירושלים הנעלה, או בבית לחם או בחברון, הם מלבישים אותו בבגדי משוגע ושמים אותו בבית חולים למחלות נפש למספר שבועות... לאחר שהוא חיסל חיים של ערבים והקדיש את מעשהו למען "ירושלים."  כך נהייתה המשוואה - הערבי הורג כי הוא גזעני ושונא יהודים... ואילו הרוצח שלהם הוא אדם תרבותי, ואדם טוב שאינו מסוגל לשפוך דם של אף אדם..."

כותרת: "דחיית ההצבעה על החשבת ירושלים כבירת ישראל בלבד"
"ירושלים הכבושה – הכנסת דחתה את מועד ההצבעה להצעת חוק הקובעת כי ירושלים היא בירת ישראל והעם היהודי..."
 

כותרת: "דובר חטיבות אל-נאצר צלאח אל-דין - הפלג הצבאי, אבו עטאיא, לכל אל-ערב: 'ההתנגדות הצליחה לבטל את התנאים הציוניים המוקדמים במיוחד בכל הקשור לאסירי 48 וירושלים - התעקשנו על שחרור אסירים משטחי 48 וזה כשלעצמו ניצחון היסטורי...'"
[מאת סעיד חסנין]
"...אבו עטאיא הוסיף: 'אנו אומרים שההתנגדות בעמידתה האיתנה ובסבלנותה הצליחה לשבור את סירובו של האויב הישראלי לדרישות ההתנגדות בשנים הקודמות, כשהצלחנו לבטל את התנאים המוקדמים שהאויב נאחז בהם, במיוחד לגבי אסירי 48, [אסירי] ירושלים והגולן. האויב הסכים למספר גדול של בקשות ואני אגיד ש-99% מהנכללים בעסקה נשפטו לתקופות מאסר ארוכות...'
ובכל הקשור לאסירים של פלסטין ההיסטורית, או מה שקרוי 'אסירי הפנים', אמר אבו-עטאיא: 'האויב הישראלי סרב בעבר לשחרר את האסירים האלה..."'
 

כותרת: "משפחת יונס מקווה שהעסקה תכלול את בניה האסירים ..."
"הידיעות האלה [בדבר שחרור צפוי של סאמי יונס ועוד אסירים ערבים ישראלים] גרמו לשמחה רבה בקרב המשפחה... לצד ציפייה גדולה בקרב החברה הערבית בפנים הפלסטיני...
... חלימה יונס... אמרה: "...על אף ההיעדרות הארוכה, השמחה תהיה גדולה עם חזרת בעלי סאמי לחיק משפחתו... אלו רגעים של אושר מלאים בניצחון, ברצון ובעמידה איתנה. זוהי הצדעה מלאת כבוד ופאר לאסירי החופש ולכל העצורים בתוך בתי הכלא הישראליים. הדבר מראה את מידת עמידתנו האיתנה ואת רצוננו החזק אשר הראו את כוחם ואת ניצחונם על האפליה ועל העושק האופפים את חיי המיעוט הערבי ב"פנים" הפלסטיני"'...  

הערה: האסיר סאמי יונס - רצח את החייל אברהם ברומברג בנובמבר 1980
 

כותרת: "סירוב לכפיית תנאי הנכבה מחדש"
ד"ר ג'מאל זחאלקה
"הגדרנו כי סוגיית הקרקעות והמגורים היא קו החזית העיקרי בין הציבור הערבי הפלסטיני ב'פנים' ובין השלטון הישראלי. הסוגיה הזאת מתלקחת היום, וסביבה מתלקח הקרב באזור הנגב, אחרי ההכרזה על תכנית הממשלה הישראלית הידועה כ'תכנית פראוור'...
ההנהגה הערבית הארצית, המיוצגת ע"י ועדת המעקב... הכריזה על סירוב מוחלט לתוכנית, ונפתחה המערכה נגד התוכנית במטרה ברורה לסכל את תוכנית פראוור...
הממשלה הישראלית מנסה, באמצעות תכנית פראוור ובאמצעות עיבוי מדיניות ייהוד הנגב, להשלים את הנכבה ולכפות את תנאיה על מי שנשארו במולדתם אחרי הגירוש הגדול של שנת 1948...
אנחנו בפני מצב המחייב סירוב לכפיית תנאי הנכבה מחדש על בני עמנו בנגב, מאחר שביצוע תוכנית פראוור, משמעותה כפיית התנאים האלו, וזאת בדרך השטנית [מילולית 'גיהנומית'] אשר יושמה בנגב בעשורים שעברו...
אנו בפני מערכה גדולה, שעשויה לעלות, בהיבטיה ובהשלכותיה, על יום האדמה ההיסטורי. ישנו ניסיון להפקיע מאות אלפי דונמים, בעוד שהסיבה הישירה ליום האדמה 1976 היתה ניסיון להפקיע כ-20 אלף דונם, אשר הצטמצם להפקעת 7000 דונם.
המשימה המרכזית של הכוחות, המפלגות, המוסדות והמטות העממיים והלאומיים היא גיוס הציבור הערבי בגליל, במשולש ובנגב, למערכה להגנת האדמה שנשארה לנו - שהרי האדמות הערביות בנגב הן רזרבות הקרקע שנותרו לנו...
הקרב אינו רק נגד תוכנית פראוור, אלא זהו קרב להשבת הזכויות שנגזלו ובראשן ההכרה בכפרים הלא מוכרים ופיתוחם בהתאם לאינטרסים ולצרכים של תושביהם ולא לפי מטרות השלטון לטובת מתנחלים שהוא רוצה להביא כדי שיגורו על אדמות הכפרים האלה..."
 

כותרת: "11 שנים והפצע עוד פתוח - אלפים בתהלוכה המאוחדת בסכנין לציון יום השנה ה-11 להתפרצות אל-אקצא וירושלים" [אירועי אוקטובר 2000]
"...מחמד זידאן, ראש ועדת המעקב לערביי ישראל, העביר כמה מסרים, שהראשון בהם: "הסיבות שהביאו להרג 13 הצעירים [באוקטובר 2000] הן עדיין אותה המנטליות; והכיבוש הולך ומעמיק, וההתנחלות ומדיניות הדיכוי נמשכים...
מה שאירע בשנת 2000 היה גינוי למעשהו של הסכל שרון, נגד מסגד אל-אקצא: טימוא לשם ביסוס הכיבוש... אנו סבורים כי רמת הזעם בעולם הערבי עולה, נוכח ההתעקשות הישראלית, והעמדות הטפשיות המתנגדות לזכות העם הפלסטיני להקמת מדינתו העצמאית. האירועים שקרו יכולים לקרות בכל רגע, ואנחנו תומכים בפניית הנשיא הפלסטיני אבו מאזן [לאו"ם], ומדגישים כי - לא משנה כמה גדולים יהיו הדיכוי וההשפלה, אנו איתנים ואנו נקריב קורבנות כפי שהקרבנו בשנת 2000. אנחנו פונים אל ממשלת ישראל הטיפשה ואומרים לה שהעיקשות הזו מוסיפה לבידודה ושהיא תביא להצטברות כעס ולפיצוץ בקרב עמנו הפלסטיני, הצפוי בכל רגע."
מחמד זידאן הוסיף: "מדיניות ישראל כלפינו לא השתנתה - ישנם 500 אלף דונם בנגב בסכנת הפקעה, וישנם אזורים רבים בפנים הפלסטיני הסובלים מקיפוח ומהפקעה, כך שהאנשים יהפכו למגורשים במולדתם, וזה רק יוסיף להצטברות הכעס. הזכות שלנו גדולה מהעושק שלכם... והנחישות שלנו חזקה מהנשק שלכם."
 

"ראמז ג'ראיסי (ראש הועד הארצי של ראשי המועצות הערביות, ראש עיריית נצרת): 'ההפגנה הזו, הגדולה ביותר אצל בני עמנו בנגב, היא צעד ראשון בתגובה לתוכנית פראוור. היא מעבירה מסר בעניין סירובנו לתכנית העקירה הזו ונחישותנו להישאר על אדמותינו.'
ג'ראיסי העביר את ברכות ראשי המועצות המקומיות הערביות... ואמר: 'המצב הכלכלי והחברתי הוא אות קלון על מצחה של הממשלה הזו, וזה ביטוי למדיניות האפליה הגזעית, כחלק ממדיניות העקירה שממשלות ישראל מתכננות ומיישמות.
[הממשלה] רוצה שבני עמנו בנגב, ככל הציבור שלנו, יהיו שכבה חברתית חלשה וענייה, שקל להעביר תכניות תוקפניות נגדה. אנחנו אומרים להם: 'כל התכניות שלכם ייכשלו, והאחדות הציבורית הזו היא תגובה ברורה לכך."'
 

כותרת: "המפלגות והתנועות הפוליטיות באום אל-פחם מוחות על ביקור ברק בעיר – "שולחנות-האוכל של רמדאן לאלו שצמים ולא לברק ולשאר הפושעים"'
"התנועות והמפלגות הפוליטיות בעיר אום אל-פחם פרסמו שלשום, יום רביעי, הודעת גינוי להזמנת שר הביטחון הישראלי אהוד ברק לסעודת רמדאן בביתו של אחד התושבים בעיר אום אל-פחם...
בהודעה שעליה היו חתומות התנועה האסלאמית, בל"ד, 'אבנאא' אל-בלד' ['בני הארץ'] וחד"ש, נכתב: 'שר בטחון הממסד הישראלי, אהוד ברק, רב-הטבחים של אינתיפאדת ירושלים ואל-אקצא ['ג'זאר אנתפאדת אלקדס ואלאקצא'], עם השר מתן וילנאי וחברי מפלגתו הנקראת 'עצמאות,' הוזמנו לשולחן סעודת הרמדאן ביום רביעי, ולצורך זה גויסה משטרת הממסד הישראלי במספרים ובכוחות גדולים, ולמטרה זאת הם סגרו את הרחוב המביא לביתו של התושב כדי להבטיח מסלול נקי מאלו שצמים, עבור הפושע אהוד ברק, והאזור הפך למתחם בטחוני מלא כוחות משטרה... עבור מי שהרג את בנינו בעת 'התפרצות ירושלים ואל-אקצא' [הכוונה לתחילת ההפגנות האלימות באוקטובר 2000] כאן באום אל-פחם וברחבי ה'פנים הפלסטיני' כולו. רמדאן הוא חודש המוסלמים, ושולחנותיו נועדו לצמים, ולא לפושעים. אנו מגנים באופן החמור ביותר את ההזמנה הזו ואת הזחילה הנפשעת הזו על השטיח של שר ה'ביטחון' של הממסד הישראלי..."
 

"שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי אמר כי אין ספק בצדקת החלטת הרשות לפנות לאו"ם, על אף האיומים המתמשכים מצד ישראל... שר החוץ הפלסטיני אמר את הדברים ל'כל אל-ערב', בעת שהשתתף בסעודת שבירת-הצום שארגן יושב ראש תע"ל, ד"ר אחמד טיבי, שבין משתתפיה היה שגריר מצרים בישראל ד"ר יאסר אל-רדא, השגריר הירדני דיפ-אללה אל-פאיז, ראש ועדת המעקב מחמד זידאן, והציר השיח' אבראהים צרצור...
[שגריר מצרים בישראל] יאסר אל-רדא אמר כי 'הזמנת הציר ד"ר אחמד טיבי... היא הזדמנות למפגש עם בני עמנו הפלסטיני ב'פנים', שאותם אנו מחשיבים כחלק מעמנו המצרי הערבי... עד שנגיע לשלום צודק וכולל שיכלול את כולם ברוח של סובלנות...'
ד"ר אחמד טיבי אמר: 'פלסטין תהיה המדינה ה-194, והדיפלומטיה הפלסטינית תביס את נסיונות נתניהו הקדחתניים לסכל את בקשת החברות [של הרש"פ]. אנו קוראים, בהפגנות בדרכי-שלום במולדת ובתפוצות, לתמוך בבקשה הפלסטינית [לאו"ם]. ההתנגדות בדרכי-שלום הוכיחה את עצמה, וההסתה של נתניהו לאלימות דחויה וגלויה.'
כמו כן, הד"ר טיבי הדגיש כי 'המיעוט הפלסטיני בפנים הוא חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומהערבים, ונוכחות הקהל הזה, מהמדינות הערביות השונות באזור, מראה שאנחנו עם אחד ואומה אחת, ושהברית ושיתוף הפעולה האלה יכפילו את כוחה העמדה הערבית הפנימית לעצמאות המדינה הפלסטינית ולהשגת כל הזכויות לעם הפלסטיני. ההחלטה להשיג את חברות פלסטין באו"ם היא פרויקט פלסטיני ערבי חשוב, שיהיה לו חלק בהענקת העצמאות לעם הפלסטיני אם ירצה האל.'"
 

כותרת: "החזרה לבית הספר הפכה לעול על צווארה של המשפחה הערבית - משפחה עם שני תלמידי חט"ב ושני תלמידי בי"ס יסודי זקוקה לששת אלפים ש"ח לצורכי בית הספר בלבד... נראה שכמות הציוד [הדרוש] למשפחה ערבית ב"פנים הפלסטיני" מגיעה לשיא, לקראת שנת הלימודים הבאה... "

כותרת: "המפלגות והתנועות הפוליטיות באום אל-פחם מוחות על ביקור ברק בעיר - "שולחנות-האוכל של רמדאן לאלו שצמים, לא לברק ושאר הפושעים"
"...בהודעה שעליה היו חתומות התנועה האסלאמית, בל"ד, 'אבנאא' אל-בלד' ['בני הכפר'] וחד"ש, נכתב: "שר בטחון הממסד הישראלי, אהוד ברק, רב-הטבחים של אינתיפאדת ירושלים ואל-אקצא, עם השר וילנאי וחברי מפלגתו "עצמאות," הוזמנו לשולחן סעודת הרמדאן, ולצורך זה גויסה משטרת הממסד הישראלי במספרים ובכוחות גדולים... כדי להבטיח מסלול נקי מאלו שצמים, עבור הפושע אהוד ברק, והאזור הפך למתחם בטחוני מלא כוחות... עבור מי שהרג את בנינו בעת 'התפרצות ירושלים ואל-אקצא' [הכוונה לאוקטובר 2000] כאן באום אל-פחם וברחבי ה"פנים הפלסטיני" כולו. רמדאן הוא חודש המוסלמים, ושולחנותיו נועדו לצמים, ולא לפושעים. אנו מגנים באופן החמור ביותר את ההזמנה הזו ואת הזחילה הנפשעת הזו על השטיח של שר ה"בטחון" של הממסד הישראלי... המפלגות והתנועות הפוליטיות באום אל-פחם מגנות את המהלך המתועב הזה ורואות בו חריגה מהמסורות ומהמנהגים של הכפר החופשי הזה ומהחוש הלאומי הבריא..." 

כותרת: "בין קלות דעת לניהיליזם – העמדה באשר לתנועת המחאה הישראלית"
[מאמר מאת עווד עבד אל-פתאח, מזכ"ל בל"ד]
"הפעילות העממית הישראלית, אשר אי אפשר היה לדמיין אותה לפני נפילתו של מובארכ, חיזקה את השקפות האזרחים הערביים, הפלסטינים בישראל, והזכירה להם מחדש את עמדותיהם באשר לקיפוח הנורא שקיים נגדם...
...התנועה העממית הישראלית הזו... הטילה אור על הפער הקיים בין המציאות והתנאים של שני קיבוצים אנושיים, האחד שורשי והאחר בא-מבחוץ [ואפד]. יתרה מכך, היא מורה על גודל הקיפוח כלפי בעלי האדמה המקוריים...
אותה מדיניות שהם תמכו בה, ושותפותם בניצול עושרם של בעלי הארץ המקוריים, לבניית רווחתם ושגשוגם שלהם, הפכה למקור לאסון עבורם..."
 

"המונים מהאזרחים הערבים... חגגו בנצרת את הצלחת המהפכה המצרית ואת הפלת משטר מובארכ. למילות ההמנון המצרי... יצאה תהלוכה בראשות מנהיגי בל"ד והזרם הלאומי-ערבי והנאצרי. בלטה נוכחות צעירים אשר קראו סיסמאות... ושיבחו את השינוי שחוללו צעירי כיכר תחריר בקהיר ובתוניס...
יו"ר בל"ד ואסל טהא שלח ברכה מהפלסטינים של 48' אל צעירי מצרים ותוניס, ואמר כי שעת הפעולה באה, ועידן השחרור הגיע. הוא כבר נראה בתוניס, נשמע במולדת הערבית ומורגש במצרים.
הצירה חנין זועבי אמרה: 'מהפכות מצרים ותוניס סיפקו תרבות פוליטית חדשה שלא היתה כמוה בהיסטוריה. מצרים התעוררה, והתעוררותה הייתה לסערה שהשיבה לעמים הערבים את כוחם ואת כבודם... מעתה ואילך לא יהיה משטר ערבי שיזלזל בעמו ויתכופף בפני התכתיבים האמריקאים והדומיננטיות הישראלית. אנחנו מול מזרח תיכון חדש שהוא תוצר של מהפכת הצעירים'...
מזכ"ל בל"ד, עווד עבד אל-פתאח, התייחס בדבריו למצב הפילוג בתנועה הלאומית הפלסטינית, והוסיף: 'לא ראינו בהיסטוריה תנועה לאומית שהייתה מתואמת עם הכיבוש [הרמיזה כנראה לרש"פ]. זו בושה גדולה, והגיע הזמן לסכל זאת מיד, ולאחד שוב את העם על יסוד העקרונות הפלסטיניים.' הוא הוסיף: 'ישראל הייתה העצובה מכולם על נפילת בן בריתה מובארכּ. אנו אומרים למנהיגיה: שתו את מי הים! אנו נשיב לעצמנו את מצרים, את אנשיה ואת הכבוד הערבי.' 
הציר ג'מאל זחאלקה דיבר על תפקידהּ החלוצי של רשת אל-ג'זירה בסיפוק המסגרת לתמונות המהפכה וחשיפת העובדות שמשטר מובארכּ רצה להסתיר. הוא אמר: 'המהפכה הוכיחה כי ניתן להביס צבא, אך לא ניתן להביס עם. זה עניין בעל חשיבות עליונה עבורנו בפלסטין. העם המצרי בכיכר תחריר רמס את כל המזימות שרצו לחסל את הסוגייה הפלסטינית.'"
 

[כתבה על ההריסה בפעם התשיעית של הכפר הלא מוכר אל-עראקיב בנגב, על ידי מנהל מקרקעי ישראל והמשטרה:]
"...על רקע התנגדות התושבים המשיכו הבולדוזרים של ההרס, הגירוש והחורבן, תחת שמירה כבדה של כוחות המשטרה, בהרס הבתים שנבנו בכפר עראקיב...
הציר טלב א-סאנע, ראש המפלגה הדמוקרטית הערבית, הגיע לכפר וניסה למנוע את פעולות ההריסה, אך הוא הוצא מהמקום בכוח. הציר א-סאנע אמר בפגישה עם השייח' אבו מדיע'ם, סמל המאבק בכפר: 'אנו בעלי הסוגיה; הבולדוזרים והבריונים שלהם לא יוכלו לשבור את רצוננו ואת עמידתנו האיתנה. אנשי אל-עראקיב והנגב, והאנשים המכובדים מבני עמנו, לא ירשו לגזענים האלה לנצח אותנו. אנו בעלי הזכות האמיתיים ובעלי הארץ המקוריים. הם תוקפים אותנו ואנחנו נגן על עצמנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו.'"

[בנוסף מצוין שבכפר ביקרו יו"ר חד"ש מוחמד ברכה, מזכיר חד"ש איימן עודה, מזכ"ל הנוער הקומוניסטי אמג'ד שביטה, והללו השתתפו בפגישת ועדת המעקב שנערכה בכפר, בראשות יו"ר ועדת המעקב מוחמד זידאן, ובנוכחות השייח'ם ראאד סלאח וחמאד אבו דעבאס.]

כותרת: "סיפור עזמי בשארה ואל-ג'זירה" 
מאת עו"ד ג'ריס בולס
"...באשר לעזמי בשארה, הרי הוא נמנה על גיבורי פלסטין... איך נוכל לשכוח את נאום 'מדינת האזרחים' או 'מדינת כלל אזרחיה'... איך נוכל לשכוח את התפקיד שמילא בהפשטת המדינה העברית מכסותה ה'דמוקרטית' הנוצצת והמזויפת... וכמו כן קבע שהסיסמה 'שתי מדינות לשני עמים' שחלק מהאנשים מציעים היא סיסמה כושלת, דלה ומסוכנת שהרי היא מחריבה את זכויותינו ואת קיומנו כתושבים מקוריים של הארץ הזו, וכמו כן מבטלת את זכות השיבה.
לעזמי בשארה היו האומץ והתעוזה להגן על זכות הפלסטינים בתוך הארץ הכבושה..."
 

כותרת: "בהרצאה באוניברסיטה הערבית האמריקאית – טיבי: 'נתניהו רמאי ומנסה לארגן מחדש את הכיבוש"'
"ג'נין – חבר הכנסת  הערבי מטעם תע"ל, דוקטור אחמד טיבי... הדגיש שנושא יהודיותה של המדינה נועד לפשוט מעל הפלסטינים של הפְּנים את זהותם, לגרשם מאדמתם, לתת לגיטימציה לנרטיב הישראלי בנושא הנכבה ולמחוק את הנרטיב ההיסטורי של העם הפלסטיני. זאת במהלך הרצאה בנושא ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, שהוא נשא בפני סטודנטים באוניברסיטה הערבית האמריקאית בג'נין.
חבר הכנסת טיבי תיאר את העם הפלסטיני כמשולש גיאומטרי. הוא הדגיש כי הצלע הראשונה שלו מייצגת את העם הפלסטיני בשטחי הרש"פ, הצלע השנייה מייצגת את העם הפלסטיני בפזורה, והצלע השלישית שלו היא הפלסטינים בתוך הקו הירוק. הוא ציין כי אי אפשר להתעלם מאף צלע מבין צלעות המשולש הפלסטיני...
הוא ציין כי ישראל ניסתה לאלץ את אש"ף להכיר בה כמדינה יהודית, דבר שאילו היה קורה, היה מהווה הכרה בתנועה הציונית. ... הוא אמר: 'לא ייתכן שנסכים להיותה של המדינה יהודית, ושנסכים שמהגר פשיסט ששמו ליברמן יגרש אותנו מארצנו'.
הוא הוסיף כי 'לא ייתכן שאדם כבוש יישאר נטול אפשרויות, ואמר כי ההתנגדות אינה זכות אלא חובה על כל מי שאדמתו נכבשה. הוא קרא למאבק עממי בלתי אלים או לפנייה אל מועצת הביטחון, או אפילו לפרק את הרש"פ, משום שכל הדברים הללו יתרמו להבכתה של ישראל בפני העולם."'
 

כותרת: "אל-נתשה מדגיש כי הכיבוש הוא האויב הראשי - בטקס שערכה ההכוונה הפוליטית ברמאללה"
"...נציגו האישי של הנשיא מחמוד עבאס, רפיק אל-נתשה, אמר כי קרב כראמה נתן דוגמא מעשית לאחדות לאומית ולהתנגדות, וכי האויב הראשי הוא הכיבוש. הדברים נאמרו בנאום שנשא בשם הנשיא עבאס בטקס שערכה ההכוונה הפוליטית לציון יום האדמה וקרב כראמה אתמול ברמאללה, בנוכחות שגריר ירדן ברשות [הפלסטינית], חבר הוועד המרכזי של פת"ח עות'מאן אבו גרבייה, ויו"ר חד"ש מוחמד ברכה...
ברכה שיבח את עמידתם האיתנה של הפלסטינים ואת התנגדותם על אדמתם. הוא הדגיש כי יום האדמה חוצה את גבולות האזור והמקום, שכן זהו יום של האדמה ושל הזיכרון הפלסטיני כולו."
 

 כותרת: "ביום עיון ברהט לרגל יום השנה הששים לנכבה – השיח' עבדאללה נימר דרוויש: מדינה שקמה על בתרי האחרים איננה מדינת חיים, וסופה ליפול"

"השיח' עבדאללה נימר דרויש, מייסד התנועה האסלאמית בארץ, הביע דעתו כי המפעל הפלסטיני הולך ועולה, לעומת נפילה ונסיגה במפעל הישראלי, וקרא לכך שתהיה לעם הפלסטיני הנהגה אחת ומדיניות אחת... בהרצאתו אמר השיח' שהוא הגיע למסקנה, לאחר עיון באירועי ההיסטוריה וההווה... שהמפעל הישראלי נמצא בנסיגה... והביא דוגמאות לנסיגה המוראלית אצל הישראליים, וקץ עידן הראשונים, [וזאת] לעומת ההקרבה הפלסטינית ופתיחת תקופת היוצרים.
בתיאור אירועי תחילת המפעל הציוני במאה התשע-עשרה, אמר השיח' שהמדינה היהודית התבססה על אסטרטגיה של ריקון הארץ מתושביה בכוח על ידי הרג וגירוש, ושיכון יהודים במקומם. השיח' קרא לאקדמאים היהודים ולכותבי הטורים בעיתונים, להוריד את המונחים כמו 'פצצות חכמות', 'טוהר הנשק'... וקרא להם לגנות את ההרג ומעשי הטבח ואת הכיבוש, ואמר שעליהם לקרוא לשחרור העם הישראלי מהכיבוש...
השיח' הביא הוכחות מהקוראן ומאירועי ההיסטוריה, לכך שהמדינות המבוססות על עושק נופלות, ושכלל זה חל גם על המוסלמים. ואמר בהרצאתו כי המדינה שקמה על קרעי האחרים ומנהיגיה מתגאים בפשע, איננה מדינת חיים ולא מדינת בנייה, וגורלה הוא לחלוף. ואמר שהוא רוצה הקמת מדינה פלסטינית המבוססת על הצדק, לא על הדם..."
 
[כיתוב השלט בתמונה: "60 שנה לנכבה שלנו – לפיזורנו, לגירושנו, לסבלנו – זכותנו אשר מסרבת לשכחה – מסגד אל-רחמה / רהט 1429/ 2008 - התנועה האסלאמית – הנגב."]

כותרת: "וינוגרד הציל את התליין"
[מאמר מערכת בעקבות דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד אשר 'זיכה' את אהוד אולמרט מאחריות ישירה למחדלים במלחמת לבנון השנייה ב-2006-2007]
"... באשר לנו, אנו ערביי הארץ הזו. אולמרט איננו שונה מקודמו, ואין הוא שונה מזה שיבוא אחריו. אם וינוגרד הציל את התליין של רצועת עזה, הרי שהתליינים רבים המה, והם מצפים לשחוט אותנו בעזה או בכל מקום אחר."
 

כותרת: "הנשיא קיבל איגרת תנחומים על הפיכתו לשהיד של 'אבו אל-עבאס'"
"הנשיא ערפאת קיבל אתמול איגרת תנחומים מאת [ח"כ לשעבר מסיעת רע"מ] מוחמד כנעאן על הפיכתו לשהיד של מוחמד עבאס 'אבו אל-עבאס'. כנעאן הביע את תנחומים הכנים על הפיכתו לשהיד של הלוחם אבו אל-עבאס, בבקשו מהאל כי ישכינו בגן עדן. כנעאן הביע את הערכתו ותמיכתו בתפקיד החלוצי של הנשיא ובמדיניותו בהנהגת המאבק של עמנו לעבר השחרור, והקמת מדינתו העצמאית שבירתה ירושלים."

אבו אל-עבאס (מוחמד זידאן) - עמד בראש ארגון הטרור "חזית השחרור הפלסטינית." בין הפיגועים שתכנן היו חדירת חוליית מחבלים לעיר נהרייה באירוע שבו נרצחו 3 בני משפחה ונהרגו 2 שוטרים (1979) וחטיפת האנייה האיטלקית 'אכילה לאורו' באירוע שבו נרצח אחד מנוסעי האנייה באכזריות (1985).

כותרת: "שייח' ראאד סלאח בראיון ל'אל-קודס': מדיניותו של [אהוד] ברק במישור הפלסטיני אינה מבשרת טובות... הערבים מתחרטים שתמכו בראש הממשלה [ברק]"
"שאלה: כיצד התנועה האסלאמית בישראל רואה את נושא השלום?
תשובה: אנו רואים את השלום כערך דתי ולא כדעה פוליטית, זאת כיון שאנו יודעים שאללה הוא השלום. הברכה של דתנו היא השלום [סלאם עליכם] וגן העדן הוא בית השלום. תפיסתנו כלפי השלום יוצאת ממובן עקרוני ולא פוליטי...
ש: מהי מידת ההצלחה של התנועה האסלאמית בשמירה על זהות הערבים בישראל?
ת: אנו הצלחנו במידה רבה בשמירה על מאפייני הזהות הערבית האסלאמית הפלסטינית באמצעות המיזם החינוכי ואמצעיו. [בעקבות בחירת ברק] דבר לא השתנה כלל, והמצב הולך ורע. שיעור האבטלה ושיעור העוני גבוה. המצב הוא כפי שהיה בימי נתניהו מבחינה זו שלא ניתנות הזכויות או חלק סביר מהן לרשויות המקומיות הערביות בתחומי התקציבים, החינוך, הקרקע והתעשייה. אני יכול לומר שרבים מביעים חרטה שתמכו בברק… במסלול הסורי, אין ספק שאנו מברכים על החזרת של כל אדמה ערבית לבעליה החוקיים. אנו מקווים שהגולן, כשטח כבוש, ישוב לסוריה. אך אגיד בכנות שמה שארע במסלול הפלסטיני עד עתה אינו מבשר טובות…
ש: כיצד אתם רואים את המו"מ עם הפלסטינים?
ת: תמיד הדגשנו כי קשרינו עם תנועת חמאס הם חלק מקשרינו עם העם הפלסטיני כולו. כאשר מצאנו שיש צורך לפעול כדי לשמור על המשך החיים הפלסטיניים, קיימנו מגעים גלוים עם חמאס וגם עם הרשות הפלסטינית כדי למנוע מהעם הפלסטיני מראות של מתיחות כלשהי, שמי יידע סופם.
ש: האם יש ביניכם ובין הרשות הפלסטינית מגעים, ומה טיבם?
ת: קשרינו עם הרשות הפלסטינית נובעים מכך שאנו חלק מהעם הפלסטיני…
ש: ישנן ידיעות על כוונת ישראל להפסיק את קריאות המואזין בשטחי 48. מהי הפרשנות שלכם לכך?
ת:אני רואה בניסיון זה [להפסיק את קריאות המואזין] אחד מהיבטי הרדיפה הדתית בישראל"

הכותרת: "משלחת מבני עמנו שבתוך הקו הירוק ביקרה בגדוד השהיד פאיז ג'ראד" [ידיעה במסגרת המדור 'איגרת אלראי', המדור של מינהלת ההכוונה המדינית והלאומית]
"משלחת מתוך הקו הירוק, בתיאום עם ועדת הקשר בלשכת הנשיא, ביקרה במחנה השהיד פאיז ג'ראד. את המשלחת קיבל... הממונה הפוליטי של המחנה מדחת בסל, שאמר כי המשלחות מגיעות ברצף והמטרה היא העמקת הקשר בין בני העם האחד, ולהדגיש כי אין הבדל בין בני עמנו, ואין זה משנה מה גדול יהיה המרחק בינינו.
הממונה הפוליטי של המחנה [מדחת בסל] אמר כי למשלחות תיערך קבלת פנים רשמית על ידי תזמורת צבאית, ותצוגות לחימה של הגדודים במחנה, וכמו כן נסביר את עמדתנו הפוליטית, שעל פיה הרשות [הפלסטינית] היא הגשמת התקוות והייחולים של עם זה, השואף לשלום."

 במסגרת המדור "איגרת אל-רא'י" בעיתון אל-חיאת אל-ג'דידה, המדור של מינהלת ההכוונה המדינית והלאומית, פורסמה כתבה זו על ביקור משלחת ערבית ישראלית מהגליל שהתארחה אצל מנגנון "הביטחון הלאומי" של הרש"פ בצפון עזה:
"אליאס עקסה ממעליא [בגליל], נשא נאום ובו אמר: 'באנו אליכם מהגליל, אנו השארית הנותרת מהערבים הפלסטינים שנשארנו במולדתנו לאחר שנת הנכבה, 48', למרות הרדיפה, העושק, העוני, ההרעבה והטלת האימה שהכוחות הישראליים ניסו לכפות עלינו... אנו מהווים חוליה חשובה מאד בינינו ובין העמים הערבים. אנו אומרים בכנות לשליטי ישראל כי אין שלום עם מדינות ערב ללא שלום עם העם הפלסטיני...
הוא הצביע על כך שלאינתפאדה היה תפקיד באיחודו של העם האחד באמצעות המלחמה והמאבק והרגשות. הוא אמר: לא נטשנו ליום אחד את המאבק שלנו למען עמנו הפלסטיני בכל מקומות הימצאו, ובמיוחד באזורים שנכבשו בשנת 67'."
חלוץ חשוב
"סעדו ח'טיב, מזכיר חד"ש בכפר שעב, אמר בנאומו: 'היום אנו [מתארחים] אצל חלוץ מחלוצי הרשות הלאומית הפלסטינית, וזהו חלוץ חשוב, ואחד מסמלי בניית המדינה, והוא הצבא ששומר ומגן על האחדות ועל בניית מוסדות המדינה הפלסטינית הבאה ובירתה ירושלים'".
הניצחון
"עבד אל-לטיף מסאלחה מכפר קרע אמר: 'באנו אליכם מהמשולש הנאמן כדי להוכיח את הקשר שלנו עם בני עמנו במחוזות עזה... לאחר שעברנו ברחובות עזה וראינו את המבנים והסמטאות בהן עוברים בני עמנו, אינני יכול אלא לומר לאנשינו 'סבלנות, אכן אללה עם הסבלנים, והניצחון יהיה שלנו אם ירצה האל''. הוא ציין כי מה שהגשימו הכוחות המזוינים שלנו הוא גאווה בעבורנו."

לקריאת קטע מלא יותר מהכתבה לחץ "לכתבה המלאה" למטה
 

כותרת: "משלחת מתוך הקו הירוק ביקרה במינהלת ההגנה האזרחית בעזה"
"שלשום ביקרה משלחת מאגודת 'אל-שפאעה ואל-רחמה' מתוך הקו הירוק, שכללה 80 חברים, במינהלת ההגנה האזרחית בעזה. הביקור בא במסגרת תוכנית שיתוף הפעולה והאחווה של העם הפלסטיני. למשלחת הוצגו הציוד והמחלקות של כיבוי האש וההצלה... הקולונל עסאם ענאן נשא נאום מטעם מנכ"ל ההגנה האזרחית.  הוא בירך את המשלחת והביע תקווה כי הביקור הבא יהיה בחיקה של המדינה הפלסטינית העצמאית ובירתה ירושלים.
ראש האגודה [אגודת אל-שפאעה ואל-רחמה הערבית-ישראלית], עלי אבו עטא, מסר את תודתו העמוקה לקבלת הפנים היפה בה התקבלה המשלחת. הוא הביע את איחוליו כי העם הפלסטיני ישיג את זכויותיו המלאות על אדמתו בצלה של המדינה הפלסטינית. הוא הפנה את ברכותיו הטובות ביותר לנשיא יאסר ערפאת ומנכ"ל ההגנה האזרחית תא"ל מחמוד אבו מרזוק כשהוא משבח את הישגים שראתה המשלחת."

כותרת: "תושבי 'הקו הירוק', הגדה ועזה מציינים את יום השנה ה-23 של יום האדמה"
"אתמול היתה שביתה כללית בכל הערים והיישובים שבתוך 'הקו הירוק'... בכפר כנא השתתפו מאות מתושבי הכפר וכפרי הסביבה בתהלוכה ברחובות, כשהם מרימים שלטים נגד הפקעת האדמות הערביות וקוראים להתאחד נגד 'מפלצת ההפקעה'...
בירושלים הכבושה אמר פייסל חוסיני, חבר הועד הפועל של אש"ף, בהצהרה ל[סוכנות הידיעות] 'ופא' כי ביום האדמה מתאחדים כל הכוחות והפעילים הפלסטינים על האדמה הפלסטינית, והוא יום מהפכה והתנערות ['אנתפאדה'] של בני פלסטין במשולש ובגליל ובנגב למען האדמה הפלסטינית, כדי להשלים את פרק המאבק הלאומי הפלסטיני על כל האדמות הפלסטיניות...
בעצרת שארגנה מפלגת ההצלה הלאומית האסלאמית (המזוהה עם חמאס – העורך) בשכונת שג'אעיה בעזה אתמול, תחת השם עצרת קריאת ירושלים' … הבהיר עבד אל-מאלכ דהאמשה, בנאום בשם הפלסטינים של הקו הירוק, כי יום האדמה היה נקודת מפנה ברורה, שכן היה עלינו לשים גבול להפקעת האדמות בתוך פלסטין, ואמר: 'אנו נשארים באדמתנו ולא נרשה לזולתנו לחיות בשלווה אם לא נזכה אנו בבטחון וביציבות במלוא זכויותינו.'"